"המלחמה בעזה מסתיימת. אנחנו מתחילים לראות את התמונות, והן תמונות נוראות. תמונות של בתים הרוסים, של ילדים שמתרוצצים בין ההריסות. של ילדים שקבורים בתוך ההריסות. המלחמה בעזה היתה אסון. אסון אנושי, אסון מדיני והיא בסופו של דבר גם אסון ביטחוני.
"התמונות מעזה הן תמונות מזעזעות, אבל הן לא תמונות מפתיעות. כי ברור לגמרי שכשמפציצים ומפגיזים בצורה כל כך מאסיבית את המקום הצפוף ביותר באוכלוסייה אזרחית בעולם, אלה תהיינה התוצאות ואלה תהיינה התמונות.
"אמרתי שהמלחמה הזו היתה אסון מדיני ובסופו של דבר גם בטחוני, כי כפי שאנחנו רואים, המלחמה הזו רק מעמיקה את השנאה בין שני העמים, רק מחזקת את הכעס, רק יוצרת מוטיבציות נוספות לעוד מעגל של דם ועוד מעגל של דם ועוד מעגל של דם.
"אנחנו אמרנו ואנחנו אומרים גם היום שישנה דרך אחרת. את מעגל הדם הזה אפשר וצריך לפרוץ, אבל לא באמצעות סיבוב כוחני נוסף, אלא רק בהליכה בדרך הפוכה בתכלית, באמצעות שימוש ברגיעה שאנחנו מקווים שנוצרת בעזה לצורך מהלך מדיני אמיתי, מול העם הפלסטיני ומול העולם הערבי. מהלך מדיני כזה עדיין אפשרי. מהלך מדיני כזה הוא התקווה של ישראל ושל העם הפלסטיני לעתיד של חיים תקווה ושלום.
"מחנה השלום בישראל עבר במלחמה הזו מבחן קשה. כבר ביום הראשון של המלחמה, במוצאי שבת, היינו אלפיים איש מול משרד הביטחון, בהפגנה זועמת, כועסת, אבל גם מאוד מדוייקת במסרים שלה. מעגל ההתנגדות למלחמה הלך והתרחב, והמשיך בהפגנות של אלפים רבים, יהודים וערבים, בחוצות תל אביב, במוצאי השבתות האחרונות.
"צריך לומר בצער שלא כולם הצליחו לעמוד במבחן הזה. כמה מהמנהיגים היוניים הבולטים, מנהיגי מרצ למשל, נכשלו במבחן כאשר הם תמכו במלחמה בתחילתה, וסירבו להתייצב נגדה באופן ברור חד גם כשהתברר לאן היא מובילה ולמה היא גורמת.
"הכישלון הזה הוא כישלון מצער, הכישלון הזה הוא כישלון שמראה עוד יותר כמה חיוני ודחוף לבנות שמאל חדש בחברה הישראלית. אנחנו בחד"ש התחלנו בדרך הזו. אנחנו התחלנו בדרך של בניית שמאל חדש שישלב עמדה מדינית אמיצה וברורה, עם מסר סוציאליסטי, עם חשיבה סביבתית מתקדמת, עם שותפות יהודית-ערבית. אנחנו מציעים לכם ולכן להצטרף אלינו למסע הזה. המסע הזה לא ייגמר בבחירות האלה כמובן, אבל הבחירות האלה הן נקודת מוצא חשובה, וצעד מאוד משמעותי בדרך לבניית שמאל חדש כזה.
"שמאל חדש הוא לא רק חיוני בחברה הישראלית, אלא גם מאוד אפשרי. אנחנו רואים בציבור הצעיר שהתגייס ומתגייס לפעילות הפוליטית, החל מהבחירות המקומיות של לפני כמה חודשים ועד מערכת ההתנגדות למלחמה האחרונות, כמה האפשרויות בחברה הישראלית גדולות וממשיות. עם הצעירים האלה אנחנו יכולים לעשות עתיד אחר. אנחנו יכולים לבנות תקווה חדשה וטובה יותר לחברה הישראלית".
ח"כ דב חנין (חד"ש) פנה הבוקר לשר לבטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה במחאה חריפה על עצירת שיירת הסיוע ההומניטרי של ארגון "רופאים לזכויות אדם" בדרכה לאיזור עזה.
השיירה של "רופאים לזכויות אדם" נעצרה הבוקר בידי משטרת ישראל בצומת אשקלון, בדרכה להושיט סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה. אוטובוסים ועליהם רופאי ומתנדבי הארגון הוחזרו לאחור ולא הורשו לעבור, ואילו משאית ועליה מזון ותרופות הורשתה להמשיך. חשוב לציין כי המשטרה מנעה את מעברם של האוטובוסים של "רופאים לזכויות אדם", בעוד כלי רכב ואוטובוסים אחרים המשיכו לנסוע בכביש כרגיל.
ח"כ דב חנין (חד"ש) הביע מחאה חריפה בפני השר לבטחון פנים ומפכ"ל המשטרה, ודרש מהם להורות למשטרה לאפשר את מעבר השיירה. ח"כ חנין: "ארגון רופאים לזכויות אדם מייצג את מצפונה של החברה הישראלית. המחאה על פגיעה בחפים מפשע היא קול שאסור להשתיקו. חמור במיוחד שהאוטובוסים שהובילו את הרופאים נעצרו והוחזרו אחורה, בזמן שהתנועה באזור מתנהלת באופן סדיר והמשטרה איננה מונעת מעבר אוטובוסים וכלי רכב אחרים לאיזור עוטף עזה. זהו שימוש פסול ואנטי-דמוקרטי בכוחה של המשטרה, לצורך השתקת מחאה לגיטימית ומניעת סיוע הומניטרי דחוף".
יותר מ-4,000 איש הגיעו במוצאי שבת (ה-10 בינואר) לכנס ענק נגד המלחמה בעזה שארגנה תנועת חד"ש בנצרת עילית. בכנס השתתפו חברי הכנסת של חד"ש, המועמדים בבחירות הקרובות וראשי הראשויות מטעם התנועה. הנה סרטון וידאו שצילמנו באירוע:
במקום להיות כלב שמירה, התקשורת מפרסמת את הודעות דובר צה”ל כמו שהן.
אז הנה עשר שאלות, לעיתונאי המתחיל (והעצל):
1. לזרים מותר לברוח, הפלסטינים נאלצים להישאר כלואים תחת ההפצצה. אם המלחמה היא באמת לא נגד העם הפלסטיני למה לא לתת לאזרחים להימלט?
2. אומרים שלא נוכל להפיל את חמאס, וגם לא מצפים שהפלסטינים ייכנעו וימשיכו לחיות תחת המצור בלי רקטות. אז מה מטרות המבצע בדיוק? תמונת ניצחון? נקמה? הרתעה נוספת? קמפיין בחירות ציוני? האם ישראל שקלה בכלל להשתמש בדרכים לא-צבאיות/אלימות/מאיימות כדי לפתור את המשבר?
3. באילו תנאים יופסקו ההפצצה והמבצע? באילו תנאים ייפסק המצור, שנמשך כבר יותר משנה וחצי?
4. מדוע יש צורך בגיוס מילואים?
5. כמה כסף עולה כל יום לחימה בעזה? מי יפצה, את כל הנכים, ההומלסים וההרוגים בשוגג או ברשלנות או באדישות שאנו יוצרים בעזה? ובכמה מוערך הפיצוי?
6. אילו מטרות בדיוק מפציץ צה”ל כל כך הרבה? רק הלילה דווח על עשרים ומשהו. ואם כבר ידוע על אוניברסיטאות, מסגדים, משרד החינוך, משרד התחבורה, הפרלמנט ובתי חולים – יש לשאול גם: מה המטרה בהפצצתם?
7. למה ישראל מתמקדת כל כך הרבה ב”תדמית” של שומרת על זכויות אדם ב”קרבות הסברה”, במקום להשתפר במציאות עצמה? אם היא לא חוששת ממה שימצאו שם עיתונאים, למה לגרש את פקחי האו”ם? למה לאסור כניסה של עיתונאים? למה לצנזר?
8. מדוע המשטרה תוקפת מפגינים פלסטינים ויהודים בלי סיבה? במו עיניי ראיתי כיצד היא מפזרת הפגנות שאינן זקוקות לאישור (פחות מחמישים מפגינים שקטים). מדוע היא לא מטפלת בשוטרים התוקפים? לדוגמה: השוטרים נעמדים בשורה צפופה ושוטר יס”מ בועט מאחור במגפו בעצמות הרגליים של מישהו, בלי שניתן לראות מיהו ולהתלונן. בעצמי חוויתי. צפו בעצמכם בוידאו. מדוע היא מנסה לאסור הנפה של דגלים של לאום שאנו ביחסים כביכול איתו (ובטח שלא בפעם הראשונה)?מי אחראי לכך שיש מאות שוטרים להפגנה של עשרות, כדי לא לאפשר את צילום המפגינים והשלטים?
9. כאשר דורשים מהפלסטינים אזרחי ישראל להפגין לויאליות חסרת תנאים, יש לשאול מה עושה אותם ישראלים? האם אי פעם, קיבלו זכויות שוות בבנייה, בהתאזרחות, בקניין, בתכנון, בחינוך, בבריאות, בתשתיות וכו’. בצל גדילת הפערים בינם לבין היהודים – האם עליהם לשתוק, כאשר הם רואים בתקשורת את מה שהתקשורת הישראלית לא מסקרת? ובמיוחד כשבני עמם מותקפים? (קראו בהקשר זה את הטור הסקרסטי והמצוין של סייד קשוע). נזכיר שהפלסטינים, אלו שחיו כאן עד שהעפנו אותם, חולקו לקטגוריות: שטחים, אזרחים, פליטים ותושבי-ירושלים – על ידי ישראל בלבד ובאופן מלאכותי.
10. האם יש קשר בין ההתעמרות בפלסטינים ברצועה ובגדה? בגדרות? בהתנחלויות? באישורים? בסגרים? בתקיפות? – מה אתם, הפוליטיקאים, ערב הבחירות, מציעים לפלסטינים כתקווה לעתיד, כזו שתאפשר לארץ הזו להפוך להיות מקום לכולם?
צפו בנאומים של מועמדי חד"ש לכנסת בכנס הפעילים התל אביבי שהתקיים ביום ראשון, ה-4 בינואר.
יושב ראש חד"ש, חבר הכנסת מוחמד ברכה, פתח אתמול את כנס הפעילים הגדול שערכה התנועה בתל אביב. ברכה דיבר עם המלחמה בעזה, על התקווה שחד"ש מהווה, ועל ההכרח שבלעסוק בפוליטיקה דדוקא בימים של מלחמה.
מועמדת מספר 5 ברשימת חד"ש לכנסת, עאידה תומא-סלימאן, דיברה על חד"ש כבית הפוליטי שלה לאורך השנים:
מועמדת מספר 6 ברשימה, נורית חג'אג', מצטרפת טרייה לתנועה, דיברה על היכולת של חד"ש להכיל קהלים חדשים, שרוצים לבנות שמאל חדש בישראל: