מיהם הדיינים מנהלי מוסד רבנות בישראל?

בשביל מה צריך בכלל בית דין של רבנות?

אחת השאלות שעולות שוב ושוב, בעיקר מצד הציבור החילוני היא למה בכלל צריך בית דין מטעם רבנות? ומדוע יש לו כל כך הרבה כוח? יש להבין, כי הימצאותו של בית דין רבני, היא תוצאה של שרשרת אירועים היסטוריים. הציונות הייתה זקוקה לתמיכתם של הרבנים, והרבנים בעצמם גם היו זקוקים לכוחה של הציונות.

כך נוצר שיתוף פעולה, שגם קיבל את הלגיטימציה שלו משלטון העות'מאני ובהמשך מהמנדט הבריטי, אשר עודדו שיפוט לפי עדה דתית. יש להבין שהיום, הדיינים של הרבנות הם בעלי מקבילות גם בעדות אחרות – יש היום אפשרות גם להישפט בבתי דין של דתות אחרות (נצרות, איסלאם, וכן העדה הדרוזית), במידה ואתה שייך לדת זו. אולם אתם כיהודים כאמור, תידרשו מפעם לפעם, ולעתים אם ביוזמתכם, לפנות אל בית דין של רבנות.

אבל מיהם הדיינים שיושבים שם? מי הסמיך אותם לכך וכיצד הם מקבלים החלטות? במאמר המשפטי לפניכם:

מידע מועיל על הדיינים

תנאי קבלה – על מנת להיות דיינים בתוך בית דין של רבנות, קבע החוק הישראלי כמה תנאים שבהם חייב המועמד לעמוד: עליו להיות מוסמך לרבנות מטעם מוסד אשר רבנות ראשית מכירה בו, עליו להיות בגיל 30 ומעלה, איננו רווק (אך יתכן גרוש או אלמן), ואורח חייו הולם כמובן אורח חיים המצופה מדיין בעל הסמכה רבנית. כמו כן על המועמד לעבור מבחני רבנות מיוחדים שקבעה הרבנות הראשית.

בית הדין הרבני העליון – כמו שבמקבילה החילונית קיים בית המשפט העליון, גם לבית דין של הרבנות יש בית דין עליון אשר יושב בירושלים, ובו יושבים הדיינים שנחשבים למקצועיים, הוותיקים והמומחים ביותר. בראש בית הדין הרבני העליון יושב אחד מהרבנים הראשיים לישראל (הם מתחלפים באמצע הקדנציות), כאשר היום מדובר על הרב הראשי הספרדי שלמה עמאר. בבית הדין הרבני יושב גם הרב הראשי השני (כיום הרב הראשי האשכנזי יונה מצגר), וכן עוד שלושה דיינים נוספים בעלי וותק בתוך בתי המשפט של רבנות: הרב ציון אלגרבלי, הרב חגי איזיגרר, והרב ציון בוארון. הדיינים הנ"ל מקבלים החלטות לרוב בסוגיות הרות משקל וגורל, אשר בתי הדין הרבניים הנמוכים יותר לא נתנו בהם פסיקה חד משמעית.

איך פוסקים? דרך הפסיקה של דיינים בתוך רבנות היא שונה באופן מהותי מהפסיקה בבתי המשפט החילוניים. בתי המשפט הרבניים כפופים בראש ובראשונה להלכה היהודית ולחוקי המשפט העברית. לעתים קרובות הם מכריעים בעיקר בדיני אישות: נישואין, גירושין וכיו"ב. עם זאת כיום בתי הדין הרבניים מוכנים לפסוק גם בדיני ממון לפי המשפט העברי, במידה ושני הצדדים במשפט מסכימים לכך ומעדיפים ערכאה רבנית. לרוב דרך הפסיקה היא של שלושה דיינים היושבים במשפט, אך אם שני הצדדים הסכימו לכך, ניתן שרק דיין אחת ישפוט ויפסוק.

איך יודעים למי לפנות?
הדיינים עצמם של בתי הדין של רבנות, פזורים בין 16 בתי דין שונים ברחבי הארץ. אמנם אינכם יכולים לבחור את הדיינים אשר ישבו במשפט שלכם, אבל ניתן לפנות לבית משפט ספציפי, לפי האזור הגאוגרפי שבו אתם מתגוררים. אתם רשאים לפנות לדיינים של בית הדין הרבני העליון, רק במידה ואינם מקבלים את הערכאה של בית הדין הרבני הרגיל שאליו הלכתם. כמו כן, יש לדעת כי קיימים דיינים בבית דין רבני מיוחד לענייני גיור – אך גם כאן ניתן לערער ולגשת אל הדיינים של בית הדין הרבני.